Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 14a

לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן! וְאֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ רֵישָׁא!

Traduction

a negative statement you can infer a positive statement? How then can it be inferred that it should be like an offering? And if it is rather the opinion of Rabbi Yehuda, who disagrees with Rabbi Meir in this matter, the ruling of the mishna is superfluous, as this is identical to the ruling of the mishna in the first clause. The mishna above (10b) already established that a vow that uses the term laḥullin takes effect.

Rachi non traduit

אלא רבי יהודה היא. דאית ליה מכלל לאו הן:

היינו רישא. כלומר כבר תנינא בפירקין דלעיל (נדרים דף י:) לחולין שאוכל לך לא כשר וכו' ומוקמינן לה כרבי יהודה ומאי קא משמע לן הכא אלא ודאי לא איצטריך הכא חולין אלא איידי דבעא למיתני כבשר חזיר כעבודת כוכבים תנא נמי חולין:

Tossefoth non traduit

היינו רישא. פירוש מתני' דפ''ק דתנא לחולין שאוכל לך לא כשר וכו' ואוקימנא כרבי יהודה:

אַיְּידֵי דְּקָתָנֵי ''כִּבְשַׂר חֲזִיר'', ''כַּעֲבוֹדָה זָרָה'', לְהָכִי קָתָנֵי ''חוּלִּין''.

Traduction

The Gemara answers: The ruling is superfluous. However, since the mishna teaches that the vow does not take effect when he says that the food will be like pig meat or like an object of idol worship, it therefore teaches incidentally that this ruling also applies when he says that it will be non-sacred.

Tossefoth non traduit

איידי דתנן כבשר חזיר. וכייל דברים הרבה שאין הנדר חל תנא נמי חולין בהדייהו דבעי ליישב לעולם מתני' לאוקמה דאיצטריך למידק הא לחולין וכר' יהודה ואע''ג דתנינא חדא זימנא פ''ק תנייה אגב גררא ול''נ דלאו לדוקיא אתיא מתני' אלא לגופיה אע''ג דלא הוי שום רבותא מ''מ תנינא אגב גררא דאינך והשתא מתוקמא גם כר''מ ולהכי לא הוי מצי למיתני קרבן שאוכל לך:

רָבִינָא אָמַר: הָכִי קָתָנֵי, וְאֵלּוּ מוּתָּרִין: ''כְּחוּלִּין'', ''כִּבְשַׂר חֲזִיר'', ''כַּעֲבוֹדָה זָרָה''. וְאִי לָא תְּנָא חוּלִּין, הֲוָה אָמֵינָא בָּעֵי שְׁאֵלָה.

Traduction

Ravina said that this is what the mishna is teaching: And these are the vows that do not take effect at all and therefore the item mentioned in the vow remains permitted: One who said that a certain item will be like non-sacred food, or like pig meat, or like an object of idol worship. And if it did not teach the case of non-sacred food, I would say that although the vow does not take effect, it still requires, by rabbinic law, a request to a halakhic authority for its dissolution.

Rachi non traduit

רבינא אומר. הא דקתני חולין לאו דאמר חולין שאוכל אלא הכי קתני אלו מותרין כחולין האומר כבשר חזיר כעבודת כוכבים כו':

ואי לא תנא חולין. דמשמע מותר כחולין הוא הוה אמינא בעי שאלה לחכם היכא דאמר כבשר חזיר או כעבודת כוכבים בעי למישאל אי הוה נדר אי לא ולהכי תנא חולין למימר דחולין גמורין נינהו דלא בעי שאלה:

Tossefoth non traduit

ה''א דבעי שאלה מדרבנן ומי מצי למימר הכי והא מדקתני סיפא. וא''ת היכא ס''ד דבעי שאלה מדרבנן והא קתני דמותרין וי''ל דס''ד דמותרין ר''ל מדאורייתא וכה''ג אמרינן לקמן ד' נדרים התירו חכמים ואפ''ה קאמר בגמרא דבעי שאלה מדרבנן:

וּמִי אִיכָּא לְאַסּוֹקֵי עַל דַּעְתָּא הָכִי? הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ''הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִימָּא'' — פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָא בָּעֲיָא שְׁאֵלָה! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא, חוּלִּין מִמֵּילָא נַסְבַהּ.

Traduction

The Gemara asks: But is there any reason to consider this interpretation? But from the fact that the latter clause teaches with regard to a man who says to his wife: You are hereby to me like my mother, that dissolution is broached with him by suggesting a different extenuation, it may be inferred that the vow in the first clause does not necessitate a request to a halakhic authority. Rather, the interpretation of Ravina must be rejected, and it is clear that the case of non-sacred food was cited tangentially to the other cases in the mishna.

Rachi non traduit

ומי איכא לאסוקי אדעתא. דבעי שאלה היכא דנדר כהאי גוונא אי לא תני נמי חולין:

והא מדקתני סיפא האומר לאשתו הרי את אסורה כאימא. אע''ג דנדר בדבר האסור דלא הוי נדר:

פותחין לו פתח ממקום אחר. לנודר זה לחרטה שצריך לבא לפני חכם ואין פותחין לו לומר הואיל ונדרת בדבר האסור לא כלום נדרת אלא מפתח אחר מראין לו ההיתר כדי שלא יקל את ראשו לכך כלומר להכי מצרכינן ליה שאלה ופותחין לו פתח ממקום אחר כדי שלא יהא קל בעיניו לידור בכך להזכיר אמו לגנאי ומדקתני בהא סיפא דצריך שאלה מכלל דרישא דלא קתני לא צריך שאלה ואפילו אי לא אמר חולין לא מצרכינן ליה שאלה:

אלא חולין ממילא נסבה. כדי נסבה:

Tossefoth non traduit

מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר קְרָא: ''אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה''' — עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַנָּדוּר.

Traduction

§ With regard to the principle that a prohibition cannot be created by associating a permitted item with one forbidden by Torah law, the Gemara asks: From where is this matter derived? The Gemara answers that the verse states: ''When a man takes a vow to the Lord'' (Numbers 30:3), which indicates that a vow does not take effect until one takes a vow by associating the status of an item that is forbidden by means of a vow with another item. If the item one is using to create the prohibition is forbidden by Torah law, the vow does not take effect.

אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּדָבָר הָאָסוּר נָמֵי, דְּהָא כְּתִיב ''לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ''! ''לֶאְסֹר אִסָּר'' מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: אֵיזֶהוּ אִיסָּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה כּוּ'.

Traduction

The Gemara asks: If so, then even if the item in the vow is associated with an item forbidden by Torah law, the vow should also take effect, as following that phrase in the verse it is written: ''To bind his soul with a bond [issar],'' which indicates that the association can be with an item forbidden [asur] by Torah law. The Gemara answers: The phrase ''To bind his soul with a bond'' is necessary for that which is taught in a baraita (12a): What is the bond mentioned in the Torah. The baraita derives from this phrase that a vow that associates the relevant item with an item whose prohibition was created by a pre-existing vow takes effect, but one whose prohibition is by Torah law does not take effect.

Rachi non traduit

דהא כתב נמי לאסור איסר. ונימא נמי עד שידור בדבר האסור:

Tossefoth non traduit

אי הכי אפי' בדבר האסור נמי דהא כתיב לאסור איסר. וא''ת א''כ כי ידור נדר לדבר הנדור למה לי וי''ל דלא תימא דדבר האסור חמיר (פי') [טפי] להתפיס בו מדבר הנדור:

ההיא מיבעי' ליה לכדתניא איזהו איסר האמור בתורה וכו'. דמוקי לה בשבועות פ''ג (דף כ.) למתפיס בנדר או למתפיס בשבועה שאומ' זה כזה ונפקא לן מכפילות הלשון דלאסור איסר וא''ת התינח לאביי דמוקי ליה הכי פ''ג דשבועות אלא לרבא דאמר התם מתפיס בשבועה ובנדר לא כלום הוא והך ברייתא מפרש לה ואיזה הוא איסר נדר האמור בתורה הרי שאמר הרי עלי שלא לאכול בשר וכו' דכיון שמזכיר בהדיא שלא לאכול הוי עיקר הנדר ומסברא נפקא ליה ולא משום פסוק א''כ לדידיה כפילות דלאסור איסר למה לי ושמא יש לומר דלרבא אין להקשות מן הכפילות מלאסור איסר משום דרבא אמר התם דאיסר הוא לשון בפני עצמו [ואם] הוציאו בלשון נדר נדר כגון שאמר ככר זה עלי לאיסור ואם הוציאו בלשון שבועה שאמר איסור שלא יאכל (בדבר) [ככר] זה הוי כאילו אמר שבועה שלא אוכל ככר זה ודריש ליה התם משום דאיסר זה הטילו הכפילות בין נדר לשבועה וכיון דלשון הוא לעצמו ליכא למידרש מן הכפילות שיתפיס בדבר מידי דהוה אשבועה דכתיב או השבע שבועה כפילות ואפילו הכי לא דרשינן מן הכפילות שיתפיס בדבר האסור ע''י שבועה בכפילות מנדר משום דגלי קרא בעלמא לא תשבעו בשמי לשקר דמשמע שהוא לשון לעצמו שאסר עצמו בלשון שבועה הילכך לרבא לא קשיא כלל מן הכפילות כדפרי' כך נראה למורי שי':

הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אַתְּ כְּאִימָּא כּוּ'. וּרְמִינְהוּ: הֲרֵי אַתְּ עָלַי כִּבְשַׂר אִימָּא, כִּבְשַׂר אֲחוֹתִי, כְּעָרְלָה, וּכְכִלְאֵי הַכֶּרֶם — לֹא אָמַר כְּלוּם!

Traduction

§ It is stated in the mishna that with regard to a man who says to his wife: You are hereby to me like my mother, dissolution is broached with him suggesting a different extenuation, i.e., by rabbinic law it is treated like an actual vow and it requires dissolution by a halakhic authority. The Gemara raises a contradiction from a baraita that states that if a man says to his wife: You are hereby to me like the flesh of my mother, or like the flesh of my sister, or like the fruit of a tree during the first three years after its planting [orla], or like forbidden mixtures of diverse kinds planted in a vineyard, all forbidden items, he has said nothing. This indicates that he does not even have to make a request to a halakhic authority.

Rachi non traduit

לא אמר כלום. אלמא אפילו שאלה לא בעי:

Tossefoth non traduit

ורמינהו הרי את עלי וכו' - יודע היה דמתניתין

ורמינהו הרי את עלי וכו'. יודע היה דמתניתין דבעי התרת חכם אינו כ''א מדרבנן דדבר הנדור בעי אלא ס''ד דהך ברייתא דקתני לא אמר כלום אפי' מדרבנן לא בעי שאלה מדקתני לא אמר כלום וכן מוכח שינויא דאביי דקאמר לא אמר כלום מדאורייתא וצריך שאלה מדרבנן:

ה''ג בהך ברייתא הרי את עלי כבשר אמי כבשר אחותי ואאחותו של הבעל קאי אבל ל''ג כבשר אמה כבשר אחותה דמשמע דאמה ואחותה של אשתו קאי ול''נ דא''כ הוה ליה למימר כבשר אמך או כבשר אחותך דהא במדבר עם אשתו מיירי כדקאמר הרי את עלי אלא גר' כבשר אמי כבשר אחותי אך הסופרים טעו לכתוב אמה ואחותה:

אָמַר אַבָּיֵי: לֹא אָמַר כְּלוּם מִדְּאוֹרָיְיתָא, וְצָרִיךְ שְׁאֵלָה מִדְּרַבָּנַן. רָבָא אָמַר: הָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, הָא בְּעַם הָאָרֶץ.

Traduction

Abaye said: He has said nothing by Torah law, as the vow does not take effect. However, he needs to make a request to a halakhic authority by rabbinic law. Rava said: That baraita is referring to Torah scholars, who are aware that this vow does not take effect. This mishna, on the other hand, is referring to an ignoramus, with regard to whom a rabbinic ordinance is necessary lest they take vows lightly.

Rachi non traduit

לא אמר כלום מדאורייתא. הואיל דנדר בדבר האסור ומ''מ צריך שאלה כדי שלא יקל את ראשו בכך:

תלמיד חכם. לא בעי שאלה דאקרי בעלמא היא דאירע לו ולא יקל את ראשו בכך ומתני' מיירי בעם הארץ דאי אמרת אפילו שאלה לא בעי יקל את ראשו להיות נודר כך:

Tossefoth non traduit

רבא אמר הא בתלמיד חכם הא בעם הארץ. ואביי מדלא משני הכי משמע לדידיה דאין חילוק בין תלמיד חכם לעם הארץ ואפי' בת''ח בעי שאלה מדרבנן:

וְהָתַנְיָא: הַנּוֹדֵר בַּתּוֹרָה — לֹא אָמַר כְּלוּם. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְצָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם. וְאָמַר רַב נַחְמָן: וְתַלְמִיד חָכָם אֵינוֹ צָרִיךְ שְׁאֵלָה.

Traduction

The Gemara comments: And it is taught in a baraita: One who takes a vow by associating an item with a Torah scroll has not said anything, i.e., the vow does not take effect. And Rabbi Yoḥanan said: But nevertheless, he needs to make a request to a halakhic authority for dissolution of the vow. And Rav Naḥman said: And if he is a Torah scholar he does not need to make a request. The postulation of Rava, which states that with regard to some vows that do not take effect it is necessary to make a request to a halakhic authority only if they are taken by an ignoramus, can be seen from here.

Tossefoth non traduit

והתניא הנודר בתורה וכו'. פירוש והתניא בניחותא שיש חילוק בין ת''ח לעם הארץ:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source